הילה מזור - The Voice of Leadership

הזדמן לי להעביר הרצאה חדשה שאף פעם עוד לא העברתי בנושא מנהיגות כריזמטית. מסוג המודלים שאינם הכי חדשניים כן? ועדיין מצאתי שיש המון מה ללמוד מהמנהיגות הכריזמטית וכמה א פשר לקחת ממנה ליום יום שלנו, במיוחד בארגונים ובעסקים. המחקר הכי מדליק בעיני בנושא הזה הוא של ג'ון אנטונאקיס שמראה בבירור איך כריזמה שווה כסף!  ושהערך שלה יכול להיות כלכלי! המחקר בדק כמה תרומות אוספים עובדים לאחר שקיבלו נאומים שהיו נטולי או בעלי מאפיינים כריזמטיים: קבוצה 1 קיבלה נאום *ללא* מאפיינים כריזמטיים ו*ללא* תגמול כספי מיוחד לעבודת גיוס התרומות. קבוצה 2 קיבלה גם היא נאום *ללא* מאפיינים כריזמטיים אך בניגוד לקבוצה 1 היא *תוגמלה* כספית על כל גיוס תרומה. קבוצה 3 קיבלה נאום *כריזמטי* ו*לא* קיבלה תגמול כספי על גיוס התרומות. איזו קבוצה גייסה יותר תרומות? מה שמדהים זה שקבוצות 2 ו-3 הגיעו לביצועים דומים וגבוהים לעומת קבוצה 1. המסקנה המוחצת היא ששימוש בכריזמה הביא לערך כלכלי זהה לזה של תגמולים כספיים על ביצועים ללא הכריזמה.  אז אפשר לומר שכריזמה שווה כסף! יופי, עכשו אתם בטח אומרים שאחלה שכריזמה שווה כסף, אבל כריזמה זה

לבחירתכם לקריאה או להאזנה:  https://summurai.com/Summyboard/leadership-by-hila/?Summyid=91231 פסח בפתח ואני מנסה לחשוב מה אפשר ללמוד ממנהיגותו של גדול המנהיגים של בני ישראל -משה רבינו. ד"ר מיכה גודמן, דוקטור למחשבת ישראל כתב על כך מאמר בשנת 2007 ואני רוצה להביא לכם את תמציתו. לדמותו של משה רבנו יש מקום מרכזי במסורת שלנו, יחד עם זאת, הבחירה של אלוהים במשה למנהיג מעוררת שאלות, מכיוון שמשה חורג מדפוסי האישיות הקלאסית של המנהיג הכריזמטי. על פי גודמן, למנהיגים גדולים, דוגמת צ‘רצ‘יל ובן-גוריון, יש סדרה שלושה מאפיינים: המאפיין ראשון הוא שמנהיג שאינו מאמין בכוח שלו לא יזכה באמון של הציבור. השני הוא שהאמון של המנהיג בחזון שלו מדביק את הציבור וסוחף אותו. השלישי הוא שמנהיגים קלאסיים מכירים את כוחה של השפה ואת סודות הפעלתה. הדיבור הוא הכלי החזק ביותר העומד לרשותם של המנהיגים. באופן מפתיע, ה - מנהיג [בה“א הידיעה] של ההיסטוריה היהודית אינו עומד באף אחד מן הקריטריונים הללו. קודם כל, משה מנסה להתנער מהתפקיד המנהיגותי שניתן לו וטוען שהוא לא מתאים לו, הרושם הראשוני שאנחנו מקבלים על