מנהיגות בקבוצה ומציאות כמראה
את ענבל צח פגשתי לראשונה בערך בגיל 23, אנחנו מדברים פה על לפני 18 שנים!! היא הייתה ועודנה כוכבית בשבילי, כי הכינוי שלה כשהכרתי אותה באופן וירטואלי כלל כוכביות. זאת תקופה שבה גיליתי מחדש את חיי גיל ההתבגרות שלי. מכיוון שבצעירותי הייתי שחיינית והשקעתי את כל כוחי וילדותי בבריכה לא חוויתי חוויות כמו פסטיבל ערד, מוזיקת רוק ישראלית ושאר היופי החבוי בעולם הזה. זה הגיע הרבה יותר מאוחר רק בטיול הגדול בניו זילנד ואוסטרליה, שם לראשונה התאהבתי בפורטיסחרוף ובמיוחד בברי שהמוזיקה שלו פשוט הקסימה אותי. כשחזרתי לארץ חיפשתי הופעה וכך הכרתי את "הפורום של ברי סחרוף", שם הכרתי את כוכבית. היינו חבורה של 20-30 ילדים.. כן גיל 15-24 זה ילדים, שכל מה שחיבר בנינו היה אהבתינו לברי ולמוזיקה שלו. בלי להבין יותר מידי במנהיגות, פעלנו לפי גישת המורכבות במנהיגות שבה אין מנהיג או מנהיגה אחת, אלא המנהיגות מתפזרת בקבוצה ומתקיימת דרך הקשרים הבינאישיים בנינו. ביחד ארגנו מערך הסעות להופעות, מפגשים שלחלקם ברי בעצמו הגיע, ניתוחי שירים, שיחות עומק על מוזיקה, ואפילו הופעות פורום שכללו מערך שלם של תיאום מקום, רשימת שיר
