הילה מזור - The Voice of Leadership

 "צורך בניגודים יש לך רק כאן. ניגודים והבדלים הם עזרי לימוד נחוצים, שכן באמצעותם אתה לומד ממה להימנע ולמה לשאוף"  קורס בניסים, עמוד 207‪ אני נזכרת איך בתחילת דרכי כשרק התחלתי להתעסק עם ההתפתחות האישית שלי למדתי להשתמש ביכולת המופלאה של קבלת המציאות כפי שהיא ולאחר מכן לשהות ברגש שעולה בי לאור קבלת המציאות. אחרי שהבנתי ויישמתי את העניין הזה בחיים שלי חשבתי שהנה מעכשיו המציאות תשתנה ולא יהיו לי יותר בעיות או קונפליקטים. הרגשתי שהבנתי את החיים ואני כל כך טובה בזה שאני כבר יכולה ללמד אחרים. למציאות היו תוכניות אחרות, מידי פעם עלו סכסוכים וקשיים ולא הבנתי איך ייתכן שעשיתי דרך כל כך משמעותית ועבודה כל כך עמוקה על המודעות שלי ועדיין יש ריבים בבית, עצבים שעולים מידי פעם, קשיים וכעסים. עלתה בי השאלה למה אני צריכה כל פעם ללמוד בדרך הקשה? למה צריך ריב או דיסהרמוניה או טעות בשביל לקבל הבנה או תובנה על עצמי ודרכה להחליט ולפעול. אי אפשר היה ללמוד את כל זה בלי כל העצבים בדרך??  עם הזמן קיבלתי גם את העניין הזה ולמדתי להתבונן עליו מזווית נטולת שיפוטיות. מאוחר יותר הבנתי שככה אנחנו לומדים, ...

"כל מורה טוב מקווה לתת לתלמידיו כל כך הרבה מתורתו עד שיום אחד לא יזדקקו לו יותר. זוהי מטרתו האמיתית היחידה של המורה" קורס בניסים, עמוד 40 משלב מוקדם מאוד בחיינו אנחנו מורים – נולד לנו אח או אחות, אנחנו סוג של מלמדים אותם. לגן חובה הגיעו ילדים חדשים כשזו כבר השנה השנייה שלנו – אנחנו מראים להם איפה ממוקמות הבובות ומספרים להם מהם החוקים של הגן. בכיתה ו' אנחנו חונכים את ילדי כיתות א', בצופים המדריכה היא של הצעירים יותר וכן הלאה. היום חלקנו כבר הורים, יש לנו כפיפים, עובדים או פקודים ואולי אנחנו יועצים, מנחים ומאמנים ולכן התפקיד שלנו כמורים שמורים על הדרך- קיים, בין אם במודע ובין אם לא. כמי שעוסקת שנים בהדרכה מצאתי את עצמי לא פעם מזכירה לסגלי הדרכה, למנהלים ולמפקדים את המטרה העיקרית של החניכה – חניכה היא שיטת למידה (אולי הנפוצה ביותר) שמטרתה הגדולה היא להביא לעצמאות. זהו. נקודה. עצמאות. זה מה שאנחנו רוצים ליצור בחניכים/נחנכים/פקודים/כפיפים/מתאמנים שלנו. עצמאות אומר שהם ידעו להסתדר בלעדינו, שכל המטרה של העניין הזה שאנחנו מלווים אותם היא שהם יידעו לעשות את זה אחר כך לבד. זהו....

לפני כמה שנים קראתי את הספר של טוני רובינס "להעיר את הענק שבפנים" של טוני רובינס. בספר יש קטע שבו רובינס מדבר על כאב לעומת עונג. הוא מדבר על זה שהטבע האנושי גורם לנו להתרחק מכאב ולהתקרב לעונג ושאחד הכלים האפקטיביים ביותר ליצור התמדה, הצלחה, תוצאות רצויות והישגים הוא לחבר פעולה (גם אם היא כואבת, כמו פעילות גופנית) לעונג כלשהו, כדי להצליח להתמיד בה. לחלופין, יש לחבר פעולה או התנהגות לכאב אם רוצים להפסיק אותה (למשל כשמעשנים לחשוב על כאב של מחלות). איך נפגשתי עם העניין הזה על עצמי? לפני כמה חודשים חזרתי לשחות באופן קבוע, ועדיין בכל פעם שאני קופצת למים ומתחילה לשחות תמיד יש איזה כאב כזה בשרירים בידיים וזה כאב כזה שמלווה אותי גם בערב ואפילו יום למחרת היום ששחיתי, זה כאב כזה בשרירים שפועלים בחתירה. ואתם יודעים משהו.. אני ממש אוהבת את הכאב הזה. כילדה הייתי שחיינית מקצועית, השתתפתי בתחרויות ואני נזכרת שדווקא שנאתי את הכאב הזה כי עשיתי כל כך הרבה אימונים ובעצם באופן קבוע כאבו לי כל הזמן השרירים האלו וזה הציק לי, אבל היום הכאב הזה כבר לא מקושר אצלי לסבל, הוא מקושר להבנה שאני מתחזקת (ואנ...

בשנות ה- 80 התפתחה תפיסה לפיה ניתן להצביע על שני טיפוסים מרכזיים הקשורים למוטיבציה או למוכוונות של אנשים בנוגע לעשייה שלהם: מוכוונים ללמידה - Learning goal orientation מוכוונים לביצועים – Performance goal orientation אנשים המוכוונים ללמידה ניגשים לביצוע משימה במטרה ללמוד משהו חדש או לרכוש יכולת חדשה. הם יחפשו אתגרים חדשים ויתייחסו לכישלון כאל הזדמנות ללמידה ולהתפתחות. לעומתם, מוכווני ביצועים יתפסו את היכולות שלהם כיכולות קבועות שלא ניתנות לשינוי, הם יתייחסו למשימות כאל הזדמנות להביא לידי ביטוי את היכולות הקיימות בהם ולכן יעדיפו משימות או אתגרים מוכרים שהסיכוי להיכשל בהם הוא קטן. מחקרים הראו שאנשים בעלי אוריינטציה ללמידה יגיבו לאתגרים באופן חיובי וככל שהמשימה יותר מאתגרת, כך היא מהווה עבורם הזדמנות טובה יותר לרכוש יכולות חדשות. מנהיגות בהקשר הזה מכילה היבטים של לקיחת סיכונים, של מתיחת היכולות, בחינתם, עמידה מול קצה תהום ולפעמים קפיצה אל תוך התהום מתוך אמונה שהכנפיים ייפרסו ובמקום נפילה תהיה תעופה. אם אתם מאמינים שהיכולות שלכם לא ניתנות לשינוי - חישבו שוב. מה בחודש האחרון עשינו...

מנהיגות מעצבת, מנהיגות כריזמטית, מנהיגות הסתגלותית, מנהיגות אתית, מנהיגות אותנטית, מנהיגות צבאית, מנהיגות מתוך סמכות וכזו שלא מכוח הסמכות.. יש כל כך הרבה ידע תיאורטי, אקדמי, תפיסתי בתחום המנהיגות ובסוף אני מגיעה לכיתה ה2 בביהס היובל בירושלים ושואלת את התלמידים מהי מנהיגות והם יודעים את התיאוריה! בלי שקראו את המחקרים, המאמרים האקדמים או הספרים הרלוונטיים. בעיניים הטהורות והתמימות שלהם, הם מכירים את העולם, מזהים בצורה מדויקת להפליא מהי מנהיגות ומהם מאפייניה. התובנה המשמעותית שלי מכך מסתכמת בחשיבות הענקית שאנחנו צריכים לתת ליכולת של המנהיג.ה ללמוד מהכפופים לו/ה, במקרה של מנהיגות הורית זה הולך ליכולת שלנו כהורים ללמוד מהילדים שלנו. כמה ידע יש שם למטה שאנחנו מפספסים? כמה תסכול בכמויות יוצרים מנהיגים שמקבלים החלטות מבלי שהקשיבו עד הסוף לדברי הכפופים להם, מבלי ששאלו אותם או התחשבו בידע העצום שיש להם. כמה מוטיבציה ותחושת מחוייבות ומשמעות נעניק אם רק נקשיב ונתייחס לדבריהם, גם אם נחליט בסופו של דבר לפעול אחרת. כמה פשוט וכמה לעיתים נדיר ולא מובן מאליו לראות את זה קורה. בתמונה: אני נ...