מי אני אהיה בלי ההרגלים האוטומטיים שלי?
מי אני אהיה בלי הפחדים/הדפוסים/ההרגלים האוטומטיים שלי? אני זוכרת שכשסיימתי סדנה שהייתה מאוד משמעותית עבורי, אחד המשתתפים שהיה איתי בסדנה וראה עד כמה היא הייתה משמעותית בשבילי שאל אותי: "מי את תיהי הילה בלי כל הפחדים או הדפוסים האלו שיש בך? בלי הדברים שהרגשת שאת תמיד חייבת לעשות, שהם ההרגלים האוטומטיים שלך.. את לא מאבדת את ה*זהות* שלך אם את עכשו מסירה את כל הדפוסים וההתניות והצרכים האלו שיש בך?" קודם כל עצם השאלה מביעה הבנה שאפשר לשנות הרגלים ודפוסים ושהמשפט "כזאת אני" הוא לא נכון. הרי לא נולדנו יסודיים, אחראיים, זהירים, פזיזים, עוזרים לאחרים, תאווי שליטה, מכורים למסך וכו'... בסדר יש DNA בסיסי אבל זה די ברור שאת רוב ההתנהגויות למדנו בדרך או שיותר גרוע, איפשהו בדרך שמנו לב שהן פשוט יוצאות מאיתנו בלי שליטה, כי מקורן בחשש ממשהו ועם חשש לא נולדים, חשש או פחד זה משהו שלומדים מהחיים. אני למשל גדלתי עם אחות תאומה, באותו בית, עברנו באותו בית ספר, באותה כיתה, ואפילו שעברנו את אותה הדרך, כל אחת מאיתנו סיגלה התנהגויות שונות (בסדר יש גם דמיון אבל זה לא זהה). אז השאלה מי אני ...