מייקל ג'ורדן - מנהיגות אותנטית

לבחירתכם לקרוא או להאזין

כשיצאה הסדרה על מייקל ג'ורדן בנטפליקס היה לי ברור שאני חייבת לצפות בה - פשוט מהטעם של אהבתי לכדורסל, למייקל ג'ורדן האגדי, לשיקגו בולס, לזיכרונות כילדה שכל כך אהבה לצפות במשחקי כדורסל (אהבה חזקה שמלווה אותי עד היום – יאאאלה הפועללל!!!).
בחמש הדקות הראשונות של הפרק הראשון הבנתי שיש כאן עוד משהו..
יש לי הזדמנות מדהימה לנתח ביוגרפיה מנהיגותית מזוויות שונות בתוך הארגון הזה שנקרא שיקגו בולס.
זה מתחיל כמובן ממייקל עצמו כמנהיג הקבוצה, ממשיך בפיל ג'קסון שהוא מאמן אגדי בפני עצמו ומעניין להבין את המנהיגות שלו לצד סופרמן כמו מייקל, פיפן כסוג של שחקן בצילו של מייקל, רודמן שהוא דמות ביזארית, ג'רי קראוס הג'נרל מנג'ר ויחסיו העכורים עם מייקל, הוריו של ג'ורדן...כל כך הרבה זוויות מנהיגותיות מעניינות בסדרה אחת.
בתוך כל בליל הספורט, הפוליטיקה, האינטרסים, הכסף, הכבוד, התככים, המוניטין והמנהיגות, היו איזה 3.5 דקות בסוף הפרק השביעי שתפסו אותי יותר מכל הסדרה עד כה.
3.5 דקות שבהן הבנתי עד כמה מנהיגותו של מייקל היא אותנטית, עד כמה התנהגותו ברורה לו, עד כמה הוא מודע למחירים ולהשלכות של האופן שבו הוא פעל. 
ראיתי לפניי דוגמה למנהיג אותנטי - By the book.
הפרק הזה עוסק לא מעט בהתנהגות המפחידה של מייקל מול חבריו לקבוצה, כן מפחידה. 
הוא מוצג ככזה שמתגרה בשחקנים באימונים, צועק עליהם כשפספסו מסירה, יורד עליהם אחרי הפסד וחלקם בעדינות מודים שהם לא יכולים להגיד עליו שהיה "נחמד", למרות התדמית הסך הכל מאוד חיובית שתמיד עטפה אותו.
לצד ההתנהגות הזאת, הפרק עוסק גם בבחירה של ג'ורדן לפרוש מכדורסל ולעבור לשחק בייסבול.
כדמות לחיקוי של כל כך הרבה אנשים הוא יצר אכזבה ועצב גדול בעולם הכדורסל עם הפרישה הזאת, במיוחד לתושבי שיקגו. 
למה הוא בחר לאכזב כל כך הרבה אנשים? למה לפרוש כשאתה לגמרי בשיא וברור שיש לך עוד כל כך הרבה מה לתת?

אז למה הוא התנהג ככה? למה זה סוג המנהיגות שבחר לעצמו כמוביל, כקפטן של הקבוצה? כמודל לחיקוי?

מנהיג אותנטי הוא מנהיג שבוחר להיות מנהיג לא רק כשהוא בתפקיד, אלא תמיד, מכיוון שהמנהיגות היא חלק ממי שהוא, היא מרכיב בזהות שלו. הדרך של מנהיג אותנטי ברורה לו, העקרונות והערכים שלו עומדים לנגד עיניו ומשתקפים החוצה ביושרה תוך הלימה בין מחשבות, תפיסות ומעשים. זה ברור שערך הניצחון, במקרה של ג'ורדון, הוא הערך המוביל ולדבריו: "לניצחון יש מחיר, למנהיגות יש מחיר".
כמה מנהיגים כאלו אנחנו מכירים סביבנו? כאלו שמאוד ברור להם ולסביבה שלהם מה מוביל אותם והם דבקים בו עד כדי שהוא מייצג את מי שהם.
הפרישה מהכדורסל הגיעה מתוך בחירה מאוד מודעת וברורה שלו, כי זה מה שהרגיש לו הדבר הנכון עבורו לעשות, כי מבחינה אותנטית, לא לפרוש היה ללכת בדרך שלא שלו.
בדמעות שחונקות את גרונו הוא מסביר בסוף הפרק שבעצם לא הייתה לו ברירה אלא להתנהג כפי שהתנהג כי פשוט - זה מי שהוא. הדמעות מעידות שהוא נראה כמגונן על עצמו ועל הדרך שבה בחר, תוך שהוא מבין שבדרך הזאת אולי פגע באנשים, בחבריו לקבוצה וחתם באמירה החזקה הזאת: 
"אני לא חייב לעשות את זה. אני עושה את זה רק משום שזה מי שאני."

הלוואי שנלמד כולנו לעשות את מה שאנחנו עושים – כי זה מי שאנחנו.
Be Authentic - Be you



תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מנהיגות מעוררת השראה - כוכב להתפתחות אישית

היה השינוי שאתה רוצה לראות בעולם