הצעד הראשון במנהיגות
הדרך האפקטיבית ביותר להעמיק משבר בכל תחום שהוא - בעבודה, בזוגיות, בפוליטיקה, בחברה, במדינה.. ולהגדיל את הפער בין הצדדים היא להמשיך ולהאשים אותו, אותם, את ההיא, את ההוא.
לכן גם אם מישהו מאשים אתכם.ן ואת הערכים, הדעות, הרעיונות, הפעולות שלכן.ם, הדבר המנהיגותי יהיה לעצור את האינסטינקט ההישרדותי להגן על דעתכן.ם.
אמת לא זקוקה להגנה, אם האמת שלכן.ם היא אמת, היא תתגלה בכל מקרה, במוקדם או במאוחר, כי היא אמת.
אבל מחיר ההאשמה ההדדית הוא מחיר שכולנו משלמים במציאות חיינו כאשר אנחנו משמרים את מעגל השיפוטיות וההאשמת האחר.
אני סבורה שכולנו יכולים לתרום להנעת תהליך מנהיגותי אם רק נצליח (בואו נתחיל בפעם ביום) לעצור את תגובת הנגד מתובלת בהאשמה, ציניות ושיפוטיות על הצד השני.
זה שנלמד לעצור את ההאשמה לא אומר שוויתרנו על הדעה שלנו, זה לא אומר שאין לנו זכות להשמיע את קולנו, זה לא אומר שאנחנו לא צודקים וזה בטח לא אומר שהפסדנו.
זה רק אומר שבחרנו לקחת אחריות על המצב והבנו שהאשמות מביאות את כולנו לתהום, ועצירתן היא הפעולה המנהיגותית ביותר שיש בכוחנו, של כולנו, לעשות כרגע.
ודבר אחרון, אל תגידו לי שזה שהמנהיגים שלנו (או המנהלים שלנו, או ההורים שלנו..) הם כאלה שמאשימים הופך את זה לבסדר שגם אנחנו נתנהג כך. אם לא הבנתן.ם עד עכשו - היוצרות התהפכו, אנחנו לא פחות (ואולי אף יותר) מנהיגים מכל אדם ביכולת שלנו להבין מה הדבר הנכון שירגיע, שיחבר, שייטיב.
תגובות
הוסף רשומת תגובה