הובלת שינוי
במסגרת שירות המילואים שלי אני לוקחת חלק בתהליך של העברה של משימת הטיפול במשפחות החטופים והנעדרים מגוף מילואים צבאי לגוף אזרחי קבוע שילווה את המשפחות לאורך זמן. אני זוכרת שיחה ספציפית שנערכה עם אנשי המילואים לגבי העברת המקל לגוף האזרחי ולאחריה צפו אמירות ביקורתיות לגבי אופן התהליך והתזמון שלו. יצאנו מהשיחה הזו היישר אל חדר האוכל לארוחת צהריים ושם התיישבתי ליד אחת המילואימניקיות שמלווה יחד איתי את התהליך מתוך צוות הפיתוח הארגוני של היחידה. התחלנו לדבר על אופי ההתנגדויות והביטוי שלהן ומה המשמעויות להמשך. ואז סיננתי משהו כמו: "טוב נו ככה זה עם תהליך שינוי, תמיד יש התנגדויות"
במקרה אחר, בדיון קצת יותר מצומצם, מנהל בכיר ממש פוצץ את דיון ויצא בסערה לאחר שגילה שהתקדמו בתהליך השינוי מבלי לשוחח איתו, מבלי לשמוע את דעתו ולערב אותו בתהליך.
אני חושבת שבתהליכי שינוי בארגון – מקטן ועד גדול, יצופו התנגדויות, זה מהלך טבעי של שינוי, והתפקיד שלנו – כמנהלים, כיועצים, ולמעשה כמנהיגים של השינוי, הוא להיות ערוכים לכך. אתם מובילים שינוי או לוקחים חלק בשינוי? אל תופעתו אם אנשים יתנגדו, יבקרו, יכעסו, יעלבו. השינוי עלול להיות מהלך מאיים על אנשים ולכן זה טבעי שכך יתנהגו.
יש דרך לצמצם את ההתנגדות. אם נקפיד לשתף את האנשים בתהליך, לשאול את דעתם, לערב אותם, לערוך את השינוי באופן הדרגתי עד כמה שניתן, אם נשכיל להקשיב- זה יילך חלק יותר. אבל זיכרו, גם אם נעשה את הכל "נכון", כדאי לזכור שהתנגדויות לשינוי הן מהלך טבעי, וגם בריא של השינוי, סביר שהן יצופו ויעלו בכל מקרה. אם נקבל את חלקן הטבעי של ההתנגדויות כחלק מהתהליך נוכל ללמוד מהן, לדייק את השינוי בעזרתן, לעשות אותו בצורה נכונה יותר.
המלחמה שנכפתה עלינו מדגימה איך העידן הנוכחי מאופיין בשינויים אינסופיים ובלתי צפויים. הקורונה הפתיעה אותנו וחשבנו שאולי עברנו את הגרוע מכל, ואז הגיעה המלחמה בהפתעה בלתי נתפסת. מנהיגים של העידן הנוכחי לא יוכלו להיערך לכל שינוי שיגיע, הם יידרשו להיות ערוכים להפתעה שתגיע, והיא תגיע.. זה יכול להיות קשור לפגעי מזג אויר, לרעידת אדמה, למלחמת עולם, לשינויים בסחר הבינלאומי, לשווקים שמשתנים...מי יודע מה השינוי הבא שמחכה לנו מעבר לפינה?!
הצטרפו אליי ואל מתי לפרק שהקלטנו בנושא בפודקאסט "מדברות מנהיגות"
תגובות
הוסף רשומת תגובה