מה בין ירדן שועה, מנהיגות כריזמטית ובית"ר ירושלים?


שמעתי קטע קטן מפודקאסט שבו מדברים על כך שכשירדן שועה, קפטן בית"ר ירושלים לא נמצא במגרש, בית"ר פשוט לא מנצחת. נוצר דיון האם זה במקרה או שזו ההשפעה של השחקן. גילי ורמוט מדבר על כך שכששועה על המגרש הוא משחק בתחושה שהוא ה"מלך" על המגרש, שכשהוא נמצא על המגרש השחקנים יודעים לאן לרוץ, הם סומכים על יכולת המסירה המופלאה שלו. הוא מסתובב במגרש בתחושה פנימית שהוא הכי טוב, שאין לו תחליף, שתלויים בו. כשהוא דיבר ככה מיד קפץ לי צמד המילים "מנהיגות כריזמטית".

ירדן שועה הוא הקפטן, מספיק לראות משחק שבו הוא משחק, אפילו בלי לבדוק את הסטטיסטיקה כדי להבין שהוא המפתח לניצחונות של בית"ר, מי שעוקב אחרי ליגת העל בכדורגל רואה את זה בבירור. בשועה יש את כל המרכיבים של מנהיגות כריזמטית – הנוכחות שלו, לא רק במשחק עצמו אלא גם בתנועות הידיים, בדיבור שלו עם השחקנים, עם השופט, אפילו עם הקהל, כל אלו ועוד מציגים לנו את המנהיג הבלתי מעורער של הקבוצה. תוסיפו לזה ששועה חתם לעוד כמה שנים בבית"ר, ואפילו ההצטרפות של אצילי, שחקן שהייתה עליו סוג של מלחמה, לא הורידה, אולי אפילו העלתה את מעמדו של שועה כשחקן שיודע לשמור על מקומו ומעמדו גם כאשר מצטרפים "כוכבים" אחרים.

אבל מה הבעיה הגדולה בכריזמה, וזה חשוב לכל מרחב שבו נוכחת הכריזמה – ארגונים, משפחות, קהילות. הבעיה שעצם נוכחותה של הכריזמה יוצרת תלות במנהיג, היא אולי מעניקה ביטחון ומביאה להצלחות מהירות, אבל היא מסרסת את העצמאות של האחרים, בלעדיה אנחנו מרגישים אבודים. מכיוון שהיא לא משאירה מקום לאחרים, כאשר היא מותחת שריר, יוצאת ליום חופש, או סתם נעדרת לכמה שעות, אנחנו עוצרים ומחכים לה, היא משאירה אותנו חסרי יכולת, במקרים קיצוניים חסרי אונים מול המציאות שרצה בקצב יותר מהיר מכל מנהיג כריזמטי.

מנהיגות כריזמטית היא דבר עוצמתי ביותר, היא עוגן במיוחד בתקופות משבר, כמו מלחמות ושינויים שמערערים את הביטחון שלנו, אבל זוהי גם הסכנה הגדולה שבה – היא מייצרת תלות ולא מפתחת את המנהיגות באחרים ולכן לטווח הארוך היא פוגעת באנשים ובארגון.

האחריות לפתח את העצמאות של המונהגים כשכריזמה נוכחת לידם לא נמצאת רק בידי המנהיג הכריזמטי, אני מאמינה שגם למונהגים שמזהים את הכריזמה יש אחריות לפתח את העצמאות שלהם, את הביטחון שלהם, גם במצבי משבר. היא דורשת אומץ, חוכמה, היא דורשת לפקוח עיניים והחלטה מי אני רוצה להיות לצד הכריזמה? האם אני חלק מעדר שהולך בעצימת עיניים, או שאני פוקחת עיניים ובוחרת מי אני רוצה להיות לצד הכריזמה העוצמתית שנוכחת לידי.



תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מייקל ג'ורדן - מנהיגות אותנטית

מנהיגות מעוררת השראה - כוכב להתפתחות אישית

המבורגר מאושר