לבחירתכם לקרוא או להאזין כשיצאה הסדרה על מייקל ג'ורדן בנטפליקס היה לי ברור שאני חייבת לצפות בה - פשוט מהטעם של אהבתי לכדורסל, למייקל ג'ורדן האגדי, לשיקגו בולס, לזיכרונות כילדה שכל כך אהבה לצפות במשחקי כדורסל (אהבה חזקה שמלווה אותי עד היום – יאאאלה הפועללל!!!). בחמש הדקות הראשונות של הפרק הראשון הבנתי שיש כאן עוד משהו.. יש לי הזדמנות מדהימה לנתח ביוגרפיה מנהיגותית מזוויות שונות בתוך הארגון הזה שנקרא שיקגו בולס. זה מתחיל כמובן ממייקל עצמו כמנהיג הקבוצה, ממשיך בפיל ג'קסון שהוא מאמן אגדי בפני עצמו ומעניין להבין את המנהיגות שלו לצד סופרמן כמו מייקל, פיפן כסוג של שחקן בצילו של מייקל, רודמן שהוא דמות ביזארית, ג'רי קראוס הג'נרל מנג'ר ויחסיו העכורים עם מייקל, הוריו של ג'ורדן...כל כך הרבה זוויות מנהיגותיות מעניינות בסדרה אחת. בתוך כל בליל הספורט, הפוליטיקה, האינטרסים, הכסף, הכבוד, התככים, המוניטין והמנהיגות, היו איזה 3.5 דקות בסוף הפרק השביעי שתפסו אותי יותר מכל הסדרה עד כה. 3.5 דקות שבהן הבנתי עד כמה מנהיגותו של מייקל היא אותנטית, עד כמה התנהגותו ברורה לו,
תגובות
הוסף רשומת תגובה