ניהול או מנהיגות?

ניהול או מנהיגות?

אבא שלי שחגג השבוע יום הולדת (מזל טוב אבוש🎂) ושעוקב אחריי באדיקות (אוהבתותך❤️) שאל אותי למה אני תמיד כותבת על מנהיגות ולא על ניהול? ואם אכתוב על ניהול אולי יותר אנשים יבינו, יתחברו למונח, לנושא.

אז חשבתי שלפני שאדבר על ניהול אולי קודם נעשה אבחנה בין מנהיגות לניהול.

פרופ' ג'ון קוטר אמר-

"מנהלים עושים את הדברים הנכונים.

מנהיגים עושים את הדבר הנכון"

יכולות להיות שתי גישות לאבחנה בין שני המונחים:

1. מנהיגות היא יכולת שנדרשת מכל מנהל/ת - בכך המנהיגות בעצם מוכלת בתוך ניהול. בצבא למשל מתייחסים למנהיגות כמרכיב או כיכולת הנדרשת מהמפקד/ת.

2. מנהיגות היא רמה גבוהה יותר של ניהול- ניתן למשל להיות מנהל/ת אך לא בהכרח להיות מנהיג/ה. על פי גישה זו, הניהול יכול להיות כלי בידי המנהיג/ה להוציא לפועל את החזון או את היעדים או במילים אחרות כדוגמה, אני יכולה להיות מנהלת (או מפקדת) אבל אולי לא אהיה מנהיגה, כי מנהיגה זה משהו גדול ממני, זה בן גוריון, בגין ואחרים..

בין אם אתם דוגלים בגישה הראשונה או השנייה האלמנטים של ניהול ומנהיגות לרוב מובחנים כך שניהול נוגע ברמה הטאקטית, למשל בתכנון ומימוש של תכנית עבודה, בקרה, פתרון בעיות, הפעלה של עובדים, ניהול תקציבים ותהליכי עבודה שוטפים.

המנהיגות לעומתה ממוקדת באסטרטגיה- ביכולת לערוך שינויים גדולים, בקביעת המדיניות, החזון, ההנעה של הארגון כולו לכיוון מסוים וכד'.

על פי האבחנה הזו, ככל שנעלה בסולם הדרגות הניהולי נידרש ליותר יכולות מנהיגותיות נכון?

זה נשמע הגיוני ועם זאת, *אני* רואה את שיא המנהיגות ביכולת של מפקד המחלקה (הזוטר והצעיר) להוביל צוות בשדה הקרב, הישר אל המקום ההופכי מהאינסטינקט האנושי.

ביכולת הזו אין כמעט ניהול, רק מנהיגות שבבסיסה דוגמה אישית, השראה, רעות, אחריות, מקצועיות ובעיקר אמון מלא.

מבולבלים? כנראה שככה זה בעולם ההתנהגותי, אין שחור ולבד, אין אבחנה או מובהקות מלאה.

אני בוחרת לרוב להשתמש במונח "מנהיגות" ולא "ניהול" כי הוא מונח רחב, אמורפי, עמום, מסקרן, לעיתים לא נתפס ולא בהיר. לכן תופעת המנהיגות כל כך מעניינת,

בעיני הרבה יותר מניהול.

בתמונה אני ואבוש Avi Mazor מנסים לנהל מרחוק משחק של הפועל ירושלים (לפני ניתוח לייזר בעיניים)