הילה מזור - The Voice of Leadership

לפני כמה עונות, פ.ס.ז' הייתה אחת הקבוצות הכי נוצצות בעולם, היה לה את מסי, אמבפה וניימאר – שלישיית כוכבים מהגדולות שנראו על מגרש אחד. אבל עם כל הטאלנט הזה, הם לא הצליחו להגיע לגמר ליגת האלופות. השבוע זה קרה – בלי אף אחד מהשמות הגדולים ההם. עם קבוצה "פחות נוצצת", פ.ס.ז' ניצחה את ארסנל והעפילה לגמר ליגת האלופות. אז מה השתנה? המאמן לואיס אנריקה יצר קבוצה שבה כל שחקן יודע את מקומו, מחויב למשימה משותפת, ומבין שהוא לא יכול לנצח לבד. כל שחקן מתואם עם מי שסביבו, כל תנועה על המגרש נעשית מתוך הבנה של המערך כולו. זה לא סיפור על חולשה של היריבה או מזל חד-פעמי. זה סיפור על תהליך, שיוצר אמון הדדי, ועבודה קבוצתית עמוקה שמייצרת סנכרון – כזה שלא ניתן לקנות בכסף. ומה אנחנו יכולים ללמוד מזה על ארגונים? כמה פעמים ראינו צוות עם אנשים מבריקים שלא מצליח להגיע לביצועים טובים בגלל מלחמות אגו וקונפליקטים? וכמה פעמים קבוצה "רגילה" מצליחה לייצר פריצות דרך, רק כי האנשים בה מחוברים, מקשיבים, מסונכרנים ונותנים מקום זה לזה? בדיוק כמו על המגרש – גם בארגון, אין תחליף לעבודה קבוצתית אמיתית. לא...

  בעולם הארגוני של היום, תפקידי מכירה כבר אינם עוסקים רק בהצגת ערך ושכנוע. במציאות דינמית, תחרותית ומרובת שחקנים – אנשי מכירות בארגונים גדולים נדרשים לסט של יכולות מנהיגותיות המאפשרות להם להוביל תהליך, לא רק לבצע אותו. בסדנה שהעברנו לצוותי מכירות בכירים בארגון גדול, התמקדנו בשלוש מיומנויות מפתח שמהוות גשר בין מנהיגות למכירה: 1. אחריות והשפעה – אחד החסמים המרכזיים בתהליכי מכירה הוא תבנית התגובה האוטומטית של איש המכירות – אותה נטייה לחשוב, לפעול או לפרש סיטואציות בצורה שחוזרת על עצמה. זיהוי דפוסים אלה מאפשר לאנשי מכירות לקבל אחריות על אופן ההשפעה שלהם, לזהות מתי הם מגיבים מתוך הרגל ולא מתוך בחירה, ולעבור לתודעה של הובלה במקום תגובתיות. 2. הקשבה הקשבה הקשבה בתהליכי מכירה מורכבים, ההקשבה האפקטיבית היא לא רק למה שנאמר – אלא גם למה שלא נאמר ולמשמעות הנסתרת של הדברים. החששות, ההתלבטויות, הסתירות והאמביוולנטיות של הלקוח – מתגלים בהקשבה עמוקה, סבלנית ונטולת אג׳נדה. מנהיגות במכירה באה לידי ביטוי ביכולת להיות בנוכחות מלאה גם כשהבהירות טרם הגיעה. 3. יצירת הסכמות דרך זיהוי חווית איום - כדי לי...

  לפני כשנתיים סיימנו תהליך פיתוח מנהלים בחברת בלובירד הנהדרת. ידענו שזו נקודת סיום, אבל גם נשמר הקשר ונשאר חיבור. ובכל זאת, כשהגיעה מהם פנייה מחודשת אחרי תקופה של שקט – זה עשה לי ממש נעים בלב. היה בזה משהו שמזכיר שהקשרים האמיתיים לא נחתכים ברגע, ושהדלת – גם אם היא סגורה זמנית – לא באמת ננעלת. זה חידד לי תובנה שאני פוגשת בעבודה עם מנהלים בארגונים, תבינו אותה דרך הסיפור הבא. ליוויתי מנהלת שהתמודדה על תפקיד סמנכ"לית בארגון שבו היא עובדת ושאותו היא מאוד אוהבת. בעיניה, זה היה צומת דרכים – היא סברה שאם היא לא תתקדם, זה סימן שצריך לעזוב וזה היה חלק מהדילמה שלה האם בכלל להתמודד, כי כאמור היא אוהבת מאוד את החברה. היא התמודדה והייתה קרובה, אבל לא קיבלה את התפקיד, ולמרות החשש הגדול – הארגון השאיר לה את הדלת פתוחה. ההנהלה ראתה את הערך שבה, רצו בה, והקפידו לשדר לה שהם ישמחו שתישאר. וכך היה – היא נשארה, מתוך בחירה, מתוך הבנה שגם בלי הקידום, יש לה מקום משמעותי בארגון. כמה פעמים אנחנו מאמינים שאם יצאנו – אין דרך חזרה? שאם התפטרנו, אין סיכוי שיקבלו אותנו שוב. שאם השתחררנו מהצבא, זה גמור ואין לנו ...

במשך השנים כששירתי בצבא מצאתי את עצמי מתקשה לחזור לשגרה אחרי חופשה ארוכה, בגדול רציתי להיבלע במיטה ולמשוך עוד קצת את החופש... אז הנה חמישה טיפים שעזרו לי לחזרה לשגרה, בתקווה שיעזרו גם לכם: 1. חיזרו לאט – אל תנסו להספיק את כל העולם ביום אחד. אם אפשר, תנו לעצמכם זמן נשימה ביום החזרה, אולי אפילו בשבוע החזרה, ותעבדו לאט ובנחת. תופתעו לגלות שכשעושים לאט מספיקים מהר. 2. תכננו מרווחים – לא לדחוס יותר מידי בשבוע החזרה, תכננו לו"ז שיש בו רווחים וזמן שמאפשר קצת מינגלינג עם הצוות שלכם לבדוק איך הם חוזרים אחרי החג ומה שלומם. 3. שלבו פעילות גופנית – בצבא הפעילות הגופנית מקבלת לגיטימציה להיכנס לתוך יום העבודה, אבל גם אם זה לא לגיטימי לשלב ספורט במהלך היום שלכם, קומו, זוזו, רדו לכמה סקווטים, תעלו במדרגות במקום במעלית, לכו בערב לחדר כושר או לריצה, כל דבר שאתם אוהבים שיזרים לכם אדרנלין לשגרה. 4. תביאו משהו מתוק לחבר'ה – שוקולד קטן, שאריות מהעוגה של שבת, עוגיות או פירות יכניסו אווירה נעימה, שמחה וקצת מתיקות לשגרה. 5. תכננו לו"ז שמשלב גם הנאה – תכננו את השבוע כך שיהיו בו גם דברים שכיף ל...

 " לעיתים קרובות קל יותר לקפוץ ולהציל אנשים מאשר לעמוד מן הצד ולראות אותם עוברים דרך שיעורים קשים ולפעמים כואבים", עצמה אישית דרך מודעות, עמוד 119, סאנאיה רומן היכולת לסמוך על אנשים שהם מסוגלים, שהם יצליחו, שהם יתמודדו, שהכאב והקושי לא יפילו אותם, לא יקריסו אותם, זו יכולת מנהיגותית, כזו שבאה לידי ביטוי במרחב ההורי, החינוכי, הניהולי, הפיקודי. ההיחלצות שלנו לסייע לאלו שאנחנו כל כך אוהבים, לעיתים נובעת מהצורך שלנו, שלא נאמר מהקושי שלנו לעמוד בחוסר האונים ובמצוקה שיש באחר. אנחנו אומרים לעצמינו שזה בעצם לטובת האחר, משכנעים את עצמינו שאנחנו חייבים לסייע, לעזור, שאין ברירה אלא להיות שם בשבילו/ה ולעיתים לא שמים לב בכלל למשהו חשוב. אנחנו לא שמים לב שאנחנו קופצים ומצילים, גם במקומות שבהם כלל אין סכנה, או שהאחר מסוגל, ואולי אפילו היה רוצה להתמודד. במרחב המנהיגותי (למשל כהורים, כמורים וכמנהלים) לעיתים גם כשהכפיפים לנו היו רוצים בעזרתנו, לעיתים נכון דווקא לתת להם להתמודד לבד. ערכים של נתינה, עזרה לזולת, אכפתיות, משפחתיות, קהילתיות ועוד, הם כמובן חיוביים מאוד, אבל עשייה מתוך צורך שלנו, לכא...