מודעות עצמית אינסופית

התיאוריות החדשות במנהיגות מתייחסות למעשה לכל אדם כפוטנציאל של מנהיג, מתוך הבנה שניתן לפתח התנהגויות מנהיגותיות ולאמץ זהות מנהיגותית, אם רק נבחר בכך. 

בבסיס ההבנה הזאת נמצאת השאלה- אם אינני יודעת להנהיג את עצמי איך אוכל להנהיג אחרים?

לכן, המתכון לפיתוח מנהיגות חייב להכיל אלמנטים של פיתוח עצמי, מודעות עצמית, שליטה עצמית ותחושת מסוגלות להנהיג.

גם אם אלמד את כל התיאוריות והמיומנויות, אם בפנים בפנים אני לא מאמינה שאני מסוגלת, או שיש חסם פנימי שמעכב אותי- כנראה שלא אצליח באמת בתפקיד המנהיגותי.

ככל שאנחנו מתבגרים אנחנו חושבים שאנחנו מודעים לעצמינו. זה גם הגיוני. ניקח אותי- אני מסתובבת עם עצמי כבר כמעט 40 שנים בעולם הזה, לא יכול להיות שאני לא מודעת לעצמי נכון? אבל האמת היא שבכל "סיבוב" בחיים האלה ומכל חוויה אני ממשיכה ללמוד על עצמי עוד משהו.

המסר שאני מנסה להעביר פה הוא שמודעות עצמית הוא תהליך אינסופי וגם אם נראה לנו שזהו, הבנו על עצמינו כבר הכל, אז לא.

לאמץ גישה שתמיד יש לי מה ללמוד על עצמי (ובכלל) זה לחיות מתוך סקרנות, מתוך גילוי יומיומי, מתוך התבוננות על מה שקורה לי ובעיקר זה לחיות מתוך שאילת שאלות כמו- איך התנהגתי? למה בחרתי לפעול כך ולא אחרת? מה אני מרגישה בסיטואציה? מה מתאים לי? מה עובד לי ומה לא? וכו'..

זה לא תמיד פשוט, אבל זה יכול להיות מרגש, גם אם הגילויים בדרך הם קטנטנים.

לשדרוג החוויה- אמצו את האיש או האישה שטובים בלשאול את השאלות ולהיות שם בשביל התשובות שלכם בהקש(אה)בה❤️