למה מי זה מייקל?

 

באחד מימי החופש הגדול לקחתי את שחר, הבת שלי לסרט בסינימה סיטי. בימינו ללכת לסרט עם ילדים זה מיני פרויקט כי צריך לקחת בחשבון זמן לבדיקת קורונה. אז לקחתי זמן ספייר, עשינו את הבדיקה ובזמן ההמתנה לתשובה השלילית הסתובבנו בין החנויות (המעטות והמשעממות יש לומר), חנות ספרים של סטימצקי שניה לפני שיורדים לקומת הסרטים דווקא עשתה לי חשק וקניתי לשחר ספר שהיא רוצה.

באה לשלם והמוכרת אומרת שהספר במבצע כך שהשני בחמישים אחוז (מתי אי פעם אין את המבצעים האלו..) טוב נו נעשה עוד סיבוב..

ואז הספר של שקדי שהיה מפקד חיל האוויר ומנכ"ל אל על קרא לי בשאלה שהיא כותרת הספר: "למה מי זה מייקל?!"

נזכרתי שאחד החברים דיבר איתי על הספר וקניתי ככה שיהיה מה לקרוא בערב.

קוראת ותופסת את עצמי מתרגשת.. לפרקים דומעת מסיפור על אבא ניצול השואה או הבן ששירת בחיל ופגשתי בעבר. ומעבר לסיפורים המרגשים, הערכיים, הציוניים, היהודיים, מה שיפה במיוחד הוא שהספר רווי בלקחים אישיים מטעויות, מלא בתובנות של התפכחות, ממקום של הודאה בטעות.

האיש היה מפקד חיל האוויר הישראלי.. הוא הוביל והנהיג את החיל המפואר והאיכותי ביותר שיש לנו ודווקא הטעויות שהוא מביא בספר הן שמגדילות את דמותו כמנהיג (בסדר יש גם פרקים של הצלחות אבל ייאמר לזכותו שהוא תמיד מעניק את הקרדיט להצלחות לאחרים).

היכולת להאיר את הטעויות העצמיות ולהודות בהן ובלקחים שלמדנו מעוררת השראה באחרים, דווקא ההודאה בטעויות ובכשלונות ולא הגאווה על ההצלחות היא יכולת מנהיגותית חזקה ועוצמתית יותר. תחשבו על זה.

התמונה של כריכת הספר מתוך אתר העברית