מה הקשר בין חוויות מאתגרות לבין פיתוח מנהיגות?
במסגרת תהליכי הלמידה האינסופיים שלי האזנתי לפרק של Or Daniel עם שלומי חסטר Shlomi Haster בפודקאסט "מיינדסט" שהוא ה-פודקאסט הכי מעולה בארץ על התפתחות אישית והשוס הגדול בפרק הזה שגם מופיע כרעיון בספר של אור "למידה אבולוציונית" הוא רעיון השיתוף בידע, שזו הרמה הגבוהה ביותר בלמידה. ואני שם, אני אוהבת להיות ברמה הזאת של השיתוף בידע אז הנה אני משתפת שקראתי השבוע מאמר על הקשר בין עיבוד של חוויות מאתגרות לבין פיתוח מיומנויות מנהיגות של DeRue & Wellman משנת 2009
קבלו בבקשה שתי תובנות מעניינות מהמאמר הזה:
1. ככל שהחוויה המנהיגותית היא יותר מאתגרת, יותר מורכבת וקשה כך הסיכוי שנפתח את המיומנויות המנהיגותיות שלנו - עולה!
אבל רגע.. יש כאן קאצ', הטענה הזאת הוכחה כנכונה אבל רק עד נקודה מסוימת. אם החוויה היא מאתגרת מאוד, מורכבת וקשה מידי, יש נקודה שממנה עלול להיפגע הפיתוח המנהיגותי שלנו. למה? כי בנקודה הזאת החוויה כל כך קשה שהאנרגיה מופנית להתמודד עם חרדות, דאגות, אולי פחדים שהחוויה מייצרת ואנחנו נכנסים לעומס קוגנטיבי ורגשי שלא מאפשר לנו כבר להיות פנויים ללמידה ולפיתוח המנהיגותי שלנו.
השאלה המעניינת היא איך מזהים את הנקודה הזאת אצלינו ואצל אחרים כדי לא לעבור אותה, כדי לא למתוח יותר מידי בעיקר את האנשים שנמצאים תחתינו.
2. אותו מחקר בדק גם את סוגיית המשוב והזמינות לפידבקים שהיו לעובדים ולמנהלים בתהליך הלמידה. ההשערה שאוששה במחקר הראתה שככל שלמנהלים הייתה נגישות גבוהה יותר לפידבקים מהמנהלים שלהם, כך הקשר שבין החוויות המנהיגותיות לבין פיתוח המיומנויות המנהיגותיות היה חזק יותר. ועכשו ההסבר:
אם אתם מנהלים, או מפקדים, זה חשוב *מאוד* שתתנו פידבקים שוטפים לעובדים שלכם, למנהלים שלכם, שתהיו זמינים לתת פידבקים ומשוב, כי המחקר מראה בבירור שעובדים שקיבלו משוב פיתחו את מיומנויות המנהיגות שלהם דרך עיבוד של חוויות מאתגרות, הרבה יותר מאשר מנהלים שעברו את אותן חוויות אבל לא קיבלו משוב, או שהמנהלים שלהם לא היו זמינים עבורם לתת להם פידבק.
זה קצת מובן מאליו נכון? אנחנו יודעים שלתת משוב זה חשוב, אבל הנה הזדמנות לתזכר ולהראות שיש אפילו מחקר שמוכיח את זה, אז לכו על זה!
תגובות
הוסף רשומת תגובה